גוף אחד ושני אנשים?
זה נשמע כמו סרט מתח ומדע בדיוני אבל המציאות עולה על כל דמיון
לפעמים, התשובות הכי מפתיעות מגיעות מבפנים — ממש מתוך הדנ”א שלנו.
אחת התופעות המסקרנות בגנטיקה נקראת כיימריזם.
נשמע כמו קללה או פנטזיה מדעית, אבל כמו כל דבר שקשור בדנ”א, המציאות עולה על כל דמיון, וזו אכן מציאות.
מציאות מוזרה ומורכבת שמספרת לנו עד כמה הזהות הביולוגית שלנו יכולה להיות חמקמקה.
עוד מימי המיתולוגיה היוונית
המילה כיימרה הגיעה מלטינית- Khimaira שמשמעה she goat.
כיימרה מגיעה מהמיתולוגיה היוונית, ומתארת יצור מבעית שהוא שילוב של אריה, עז ונחש.
יצור אחד – שלושה חלקים, שכל אחד מהם מייצג משהו אחר לגמרי. הדימוי הזה, של חיה שמורכבת מכמה ישויות נפרדות, הפך לאנלוגיה מושלמת לתופעה הגנטית שנושאת את אותו השם.
גם ביכימריזם הביולוגי, יש גוף אחד שמכיל בתוכו שני מקורות נפרדים לגמרי.
המושג כיימריזם נכנס לשימוש ע”י הקהילה הרפואית בתחילת שנות העשרים, ומאז משמשת לתיאור כיימרה אנושית.
מה זה בעצם כימריזם אנושי?
כיימרה אנושית היא אדם שיש לו שתי מערכות דנ”א שונות בתוך הגוף שלו. כלומר, התאים שלו לא כולם זהים — חלק מהם נושאים מטען גנטי אחד, וחלק אחר מטען שונה לחלוטין. זה קורה, למשל, כששני עוברים נפרדים (תאומים) מתמזגים בשלבים מוקדמים של ההריון ויוצרים עובר אחד.
התוצאה? אדם אחד שמכיל שני אנשים. לעיתים התופעה מתגלה במקרה, ולעיתים אינה מתגלה כלל.
כיימריזם יכול להתקיים גם כתוצאה מהשתלות מח עצם, איברים או עירויי דם רחבים מאוד, ולכן חשוב ביותר לקחת את זה בחשבון כשלא מצליחים להבין תשובות של בדיקות דנ”א ואתם מוצאים שיש קשר ביניכם לבין אנשים שאתם כלל לא אמורים להיות קרובים אליהם. (וזה לאחר ששללתם דברים אחרים כמו אימוץ, הריון מחוץ לנישואין, הפרייה ועוד)
המציאות עולה על כל דמיון
לידיה פיירצ’יילד – של מי הילדים האלה?
בשנת 2002, לידיה פיירצ’יילד, אישה אמריקאית ממדינת וושינגטון, הייתה אם לשלושה ילדים ובהיריון עם הרביעי. כאשר ביקשה לקבל סיוע סוציאלי מהמדינה, התבקשה – כמו כל הורה במצב זה – להציג הוכחה גנטית לכך שהיא אכן ההורה הביולוגי של ילדיה.
לצדה נבדק גם בן זוגה דאז (אבי הילדים), ובדיקות הדנ”א אישרו את אבהותו.
אבל מה לגבי לידיה?
התוצאה הייתה מפתיעה ומדאיגה בדיקות הדנ”א הראו שאין התאמה בינה לבין אף אחד מילדיה.
הרשויות חשדו שיש פה תרמית בעוד שלידייה המומה מהעובדה שהילדים שילדה אינם תואמים את הדנ”א שלה. המקרה הלך והסתבך כשהמדינה שקלה לשלול את המשמורת שלה על ילדיה.
החוקרים נכחו בלידה הרביעית של לידיה ובדקו את התינוק מיד עם לידתו, והתוצאה השאירה את כולם בהלם. גם התינוק הזה, שאך זה יצא מרחם אימו, אינו נושא את הדנ”א שלה.
לשמחתה, עורך הדין שלה לא ויתר בקלות.
הוא בדק לעומק והעלה את האפשרות של כיימריזם במקרה של לידיה.
רק אחר בבדיקה נוספת של תאים ממקורות אחרים בגופה של לידיה כולל צוואר הרחם התגלה כי הדנ”א מצוואר הרחם שונה מהדנ”א בעור והדם והוא תאם באופן מושלם לזה של ילדיה.
לידייה פייצ’לד הוגדרה ככיימרה וקיבלה את האפוטרופסות הרשמית על ילדיה לתמיד.
קייסי בונקל והאח התאום שמעולם לא נולד
קייסי בונקל, אמריקאי בן 34, שביצע בדיקת ביתית שחשפה תוצאה מפתיעה: הדנ”א של בנו לא תאם לו באופן מלא, אלא תאם במידה חלקית. למעשה כמות הדנ”א שהייתה משותפת בינו לבין הבן שלו התאימה ליחסי דוד ואחיין ולא אב ובנו. לאחר בדיקות נוספות, התברר שהוא נושא בתוכו שני סטים גנטיים – אחד ממנו, ואחד מהאח התאום שנספג לתוכו עוד ברחם. קייסי היה מקרה של כיימריזם.
למרות שלא ידוע היום על מקרי פשע בהם מעורב כיימרה הנושא בהחלט יכול להיות מאתגר כאשר ממצאי דנ”א מזירת פשע לא יהיו תואמים לחשוד במעשה גם אם כל הראיות מצביעות על כך
כימריזם ואתגרים משפטיים
במערכת המשפט, דנ”א נחשב לראיה חזקה במיוחד. אבל כאשר אדם הוא כיימרה, התמונה מסתבכת והתוצאות עלולות להצביע על האדם הלא נכון.
כיום, יש יותר מודעות לנושא, אך המקרים נדירים וקשה לאבחן אותם. רוב המעבדות אינן בודקות את האפשרות של כיימריזם, אלא אם יש חשד מיוחד. וכשזה כן מתגלה – זה מערער אמון, משפיע על מערכות יחסים, ולעיתים על זכויות משפטיות.
מה זה אומר? שאני לא אני?
כיימריזם מערער את הרעיון הפשוט ש”אני = הדנ”א שלי”.
האם הזהות שלנו נקבעת על ידי תאי הדם? הרוק? הביציות? מה קורה כשיש בתוכנו יותר מגרסה אחת?
אם בגוף של אדם אחד קיימות שתי מערכות גנטיות נפרדות – אז מי הוא?
האם אחת מהן היא “האמיתית”? או שהאדם הוא סך כל חלקיו?
אם תאי הדם שלך והרוק שלך הם ממערכת גנטית אחת, אבל תאי הביצית/זרע הם ממערכת אחרת, אז מי אתה באמת?
כיימריזם יכול לעורר תחושות של בלבול. האם כשאנחנו יודעים שאנחנו כיימרה יש תחושה של זהות כפולה? האם זה משנה אם החלק ש”הוליד” את הילד שלך הוא שונה ממך ביולוגית? האם אנשי כיימרה מרגישים שונה לאור הידיעה שהם נושאים בתוכם מישהו שלא נולד?
בשורה תחתונה
תופעת הכיימרה היא נדירה, אך מרתקת. היא מזכירה לנו עד כמה המושג של “אמת ביולוגית” יכול להיות מורכב. ככל שטכנולוגיות הדנ”א משתכללות, כך נוכל לא רק לפתור תעלומות – אלא גם להיתקל באמיתות מבלבלות ונשארת השאלה איך מתמודדים עם האמת הזו?
איך זה לחיות עם כיימרה?
אני מזמינה אתכם לשמוע ראיון עם טיילור מוהל מתוך ערוץ היוטיוב שלה.
